#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשעת עשיית הסוכה, האם מברכים 1) לעשות סוכה 2) שהחיינו?	"1) איתא בירושלמי (ברכות פ&quot;ט ה&quot;ג) העושה סוכה לעצמו מברך לעשות סוכה, והעושה סוכה לאחרים מברך על עשיית סוכה, אבל קיי&quot;ל כבבלי (מנחות מ&quot;ב ע&quot;ב) דכל מצוה שאין עשייתה גמר מצותה אין צריך לברך (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דהירושלמי ס&quot;ל דבסוכה ישנה ובסוכת גנב&quot;ך צריך מדינא לחדש בה דבר לשם מצות סוכה ולפיכך יכול לברך בשעת עשייתה, משא&quot;כ לדידן דא&quot;צ לחדש בה דבר מדינא אין שייך לברך בשעת עשייתן] 2) מדינא דגמ&#x27; (סוכה מ&quot;ו ע&quot;א) צריך לברך שהחיינו בשעת עשיית סוכה [כשהוא תוך ל&#x27; יום לסוכות (בכורי יעקב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כשעושה)] מ&quot;מ נוהגין שכל בעה&quot;ב מברך על הכוס דקאי על החג ועל הסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [וביאר הב&quot;י בשם המרדכי דבזמנם כל אחד בנה סוכה של עצמו אבל עכשיו אחד עושה מאה סוכות ואינו ראוי שהוא יברך ולא אחרים, ולפיכך כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דכשעושה לאחרים הבעה&quot;ב מברך בשעת כניסה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), אמנם פשטות המג&quot;א הוי כעושה בשביל אחרים הבעה&quot;ב צריך לברך, וממילא הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה לעצמו) מסי&#x27; תקפ&quot;ה דמצינו בתקיעת שופר שהבעל התוקע יכול לברך שהחיינו לאחרים אפי&#x27; אם כבר יצא, ותי&#x27; דהתם מיירי כשהוא עומד אצלם, ועוד תירץ ע&quot;פ תוס&#x27; דהתם השמיעת שופר הוא העיקר מצוה משא&quot;כ בעשיית סוכה אינו עיקר מצוה]"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מצות מברכין עליהם בשעת עשייתן?	"רק מצות שעושין אותו משנה לשנה כגון סוכה ולולב אבל לא שופר ומגילה שעושין לכמה שנים, וגם נר חנוכה אינו ניכר שנעשית לשם מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {וצ&quot;ב, דאם קאי על המנורה הרי נעשית לכמה שנים, ואם קאי על הנרות הרי צריך לתקנם כל לילה, ותי&#x27; ר&quot;י באק דתיקון הנרות מקרי עשייה פעם בשנה אע&quot;פ שעושהו שמונה פעמים}"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מחדש בה דבר?	"ה&quot;נ צריך לברך שהחיינו אם משלים דופן השלישית א&quot;נ חידשה בסכך (גמ&#x27;, ריטב&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וצ&quot;ב למה אינו מוזכר בטור ושו&quot;ע, ואפשר דסמכו על מה שנוהגין לסדרו על הכוס (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך שהחיינו בבית ולא בסוכה?	"הרמ&quot;א הביא הר&quot;ן בשם הראב&quot;ד דרק יוצא ברכת שהחיינו על היום ולא על הסוכה וממילא למחר כשהוא אוכל בסוכה צריך לברך שהחיינו עוד הפעם על הסוכה אם לא בירך שהחיינו בשעת עשיית הסוכה, אכן הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא תשובת הב&quot;ח (סי&#x27; קל&quot;ב) דס&quot;ל דיוצא שהחיינו על הסוכה אפי&#x27; כשבירך בבית וא&quot;צ לברך עוד הפעם ביום אלא ימתין עד ליל שני ויכוין בשהחיינו דליל שני לפטור הסוכה [וכ&quot;כ הלבושי שרד בכוונת המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;)], וביאר הדגול מרבבה ע&quot;פ הרא&quot;ש דהביא בה&quot;ג דס&quot;ל דשהחיינו על החג פוטר שהחיינו על הלולב, והרא&quot;ש השיג עליו דלולב שאני דמפסיק לילות מימים, אבל משמע דלגבי מצות סוכה דלא מפסיק לילות מימים כיון שבירך זמן על הכוס אפי&#x27; בבית פוטרת השהחיינו על הסוכה, אבל להלכה השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא שבות יעקב (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ב) דאנן קיי&quot;ל כהרמ&quot;א דצריך לחזור ולברך שהחיינו על הסוכה אם בירך בתוך הבית, וכן הוא סתימת המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דכתב שיברך ביום ראשון ולא בליל שני, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם בירך שהחיינו בחול בשעת עשיית הסוכה?	"הב&quot;י הביא הר&quot;ן דס&quot;ל דיוצא אפי&#x27; השהחיינו של החג, {ונראה דאח&quot;כ כשהביא הראב&quot;ד משמע דאינו פוטר השהחיינו של החג דכתב דאם בירך שהחיינו בשעת העשייה אינו חוזר ומברך שהחיינו כשהוא אוכל בסוכה ביום, משמע דמה שבירך בלילה בשביל החג לא היה לבטלה}, להלכה, הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מסתפק אם קיי&quot;ל כהר&quot;ן והוא ג&quot;כ דעת תוס&#x27; והרא&quot;ש וכל בו וארחות חיים, והבכורי יעקב (ס&quot;ק א&#x27;) הביא שהרמב&quot;ם ורמב&quot;ן וריטב&quot;א ס&quot;ל דעדיין צריך לברך, ולמעשה העלה ספק ברכות להקל (ביה&quot;ל ד&quot;ה אלא)"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך פרי חדש בליל יו&quot;ט שני?	"הא&quot;ר (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא קושיית הכל בו דאם בירך בחול בשעת עשייה אינו חוזר ומברך בלילה אפי&#x27; מחמת החג א&quot;כ למה יברך שהחיינו בליל שני, ומפני קושיא זו יש מהדרין אחר פרי חדש בליל שני (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;), אכן המג&quot;א (סי&#x27; ת&quot;ר ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דהוא מנהג טעות, וביאר הא&quot;ר בשם הכל בו דכשבירך ביו&quot;ט שני דעתו דזהו עיקר מצותו ועל כן צריך לחזור ולברך ביו&quot;ט שני דשמא לא היה עיקר מצותו משא&quot;כ כשהוא בירך בימי החול ידע שפיר דאין זה יו&quot;ט. למעשה, אין נוהגין להדר אחר פרי חדש אלא בר&quot;ה מפני שהוא קדושה אחת (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרמ&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;) {ואע&quot;פ שנוהגין להקל נראה דיש מקום להחמיר}"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שהחיינו פוטרת חיובו על יין חדש?	"כתב המרדכי דאם היין לפניו פוטרו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך שהחיינו בסוכתו של חבירו?	"המקראי קודש (ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ה) דן בזה אם צריך לחזור ולברך שהחיינו כשחוזר לסוכתו, אבל פשוט לרשז&quot;א והחוט שני דמאחר שבירך שהחיינו על עיקר מצותו דישיבה א&quot;צ לחזור ולברך על העשייה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תרמא סעיף א		
